ידיד הסכים למכור לי זוג של פמוטות שכבר נשתמש בהן, וסיכמנו שאשלם לו כפי שאחרים יסכימו לשלם בעד פמוטות אלו. לקחתי את הפמוטות לביתי כשבמוחי סברתי שמחיר הפמוטות יהיה בערך בסביבות $1,000. להפתעתי הוא הודיע לי היום שהוא מצא מי שמסכים לשלם על הפמוטות סך של $1,300.

אינני יכול להרשות לעצמי לקנות פמוטות במחיר זה וברצוני להחזירן. לעומתי חברי טוען שכבר קניתי אותן ואיני יכול לחזור בי.

שאלה: האם אני חייב לשלם לו $1,300 או שבידי לבטל את העיסקה?

תשובה: תנאי הכרחי לחלות הקנין הוא שמחיר המקח נקצץ בין הצדדים (שלחן ערוך - חושן משפט, סימן ר' סעיף ז'). ללא קציצה, המקח אינו קיים אף אם הלקוח כבר משך את המקח לרשותו.

בנידון דידן יש לדון אם קביעת המחיר בנוסח 'כפי שאחרים יסכימו לשלם בעד מקח זה', נחשבת כקציצה אם לאו.

לכאורה היה נראה לדמותו למקום שסיכמו ביניהם המוכר והלוקח שמחיר המקח יהיה כפי שישום אותו צד שלישי. במקום זה נפסק בהלכה (סימן רכ"ז סעיף כ"ה) שקציצה היא זו והמקח קיים. זאת למרות ששני הצדדים עדיין אינם יודעים בשעת המקח, מה מחירו של המקח.

מכאן אף נמצינו למדים כי במקום ששני הצדדים אינם יודעים את שומת החפץ, וקבעו ביניהם שמחירו יהיה על פי שער שבשוק, שהמקח קיים (מנחת פיתים, סימן ר"ט סעיף ג').

אך מכל מקום נראה שאין הנידון דומה לראיה. כיון שלא סיכמתם ביניכם על מי שדעתו מוסכמת עליכם, וכן לא רציתם ששומת המקח תהיה כמחיר השוק. כל מה שדיברתם הוא שמחיר הפמוטות יהיה 'כפי שאחרים יסכימו לשלם בעד מקח זה' שאין זה ערך מוגדר וכן לא תלוי בשער שבשוק (תשובת תומת ישרים סימן קצ"ו הו"ד בהגהות רע"א לשו"ע חו"מ סימן קצ"ט סעיף א').

אשר על כן, הנך רשאי לחזור בך מהמקח הנ"ל ולהחזיר את הפמוטות לבעליהן.