Shulchan Aruch

There is a positive mitzvah of ביומו תתן שכרו to pay workers on time. Delaying payment violates the prohibitions of,  לא תלין פעולת שכר אתך עד בוקר, ולא תבאו עליו השמש. (throughout the curriculum, the prohibitions will be referred to as ”Bal Talin”) Even if the worker is ultimately paid in full, the mere delay violates the prohibition. The Chofetz Chaim (Sefer Mitzvos Hakatzir) adds that since Mitzvos require kavana (intent to fulfill the mitzvah), when paying a worker, one should have in mind that they are fulfilling the mitzvah of בימו תתן שכרו.

Think about it: Every time you hire a jewish worker, you have an opportunity to fulfill a miztva simply by paying them on time. It is a simple and easy mitzvah to perform, and should shift the perception of paying your bills from a burden, into an opportunity.

Bal Talin applies to wages and rentals (renting Mitaltilin, chattel, is certainly subject to Bal Talin. Lease payments for real estate is a matter of dispute, but the conclusion of most Poskim is that Bal Talin does apply), but not to loans or purchases.

It should be noted that there is an obligation to pay all bills promptly (see Sif 7). The numerous exceptions to Bal Talin are not licenses to delay payment; rather it simply means that the added severity of Bal Talin does not apply to such cases.

Think about it: If an employer owes money to employees, vendors, and lessors, but does not have enough funds to pay them all immediately, the employees and lessor have higher halachic priority. Although there is an obligation to pay all debt when they are due, since wages and leases have the added severity of Bal Talin, they should be paid before other debt that is not subject to Bal Talin.

יש ללמוד הסוגיא ב"מ ק"י ע"ב עד סוף קי"ב ע"א

א'- ללמוד: סמ"ע אות א', ב', קצות א', פתחי תשובה א'

ב'- ללמוד: סמ"ע אות ג', ד' 

שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - יורה דעה סימן י

מכתבו קבלתי ואם אינני מכירו ולא ידענא ליה אך אשר בא לשאול שאילתא ומשתעי בלישנא דחכמתא הנני משיב לכל שואל. ושורש שאלתו איש אחד אשר זכהו השם בנחלה רחבה ויש לו כפרים ויערות אשר בהיערות תרמוש כל חיתו יער אם מותר לו לילך בעצמו לירות בקנה שריפה לצוד ציד או אם אסור לישראל לעשות דבר זה ...... ואמנם מאד אני תמה על גוף הדבר ולא מצינו איש ציד רק בנמרוד ובעשו ואין זה דרכי בני אברהם יצחק ויעקב ופוק חזי לומר תבלה ותחדש כתב מהרי"ו בפסקיו הביאו רמ"א בא"ח סוף סימן רכ"ג שאין לומר כן על הנעשה מעורות בהמה משום ורחמיו על כל מעשיו, ואף שרמ"א כתב עליו שהוא טעם חלוש היינו מצד שאינו חיוב שבשבילו ימיתו בהמה וכמה עורות יש שכבר מוכן וכמה מתים מאליהם ויכולים להשתמש בעורותיהם ועם כל זה סיים רמ"א שרבים מקפידים על זה, ואיך ימית איש ישראלי בידים בעלי חיים בלי שום צורך רק לגמור חמדת זמנו להתעסק בצידה ......... ומי שהוא איש הצריך לזה ופרנסתו מצידה כזו בזה לא שייך אכזריות והרי שוחטין בהמות וחיות ועופות וממיתים דגים לצורך האדם ומה לי טהורים שיאכל מבשרם ומה לי טמאים שיאכל ויפרנס עצמו מדמי עורותיהן וכל בעלי חיים ניתנו לאדם לכל צרכיו, אבל מי שאין זה לצורך פרנסתו ואין עיקר כוונתו כלל בשביל פרנסתו הוא אכזריות. ועד כאן דברתי מצד יושר ההנהגה שראוי לאדם להרחיק מזה ועכשיו אני אומר אפילו איסורא איכא שהרי כל העוסקים בזה צריכין להכנס ביערות ולהכניס עצמם בסכנות גדולות במקום גדודי חיות ורחמנא אמר ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, ומי לנו גדול ואומן בקי בצידה יותר מעשו שהכתוב העיד עליו ויהי עשו איש יודע ציד וכו' ופוק חזי מה אמר הוא על עצמו הנה אנכי הולך למות וגו' ואין מקרא יוצא מידי פשוטו שהיינו שהוא מסתכן בכל יום בין גדודי חיות וכן פירשו הרמב"ן, ומעתה איך יכניס עצמו איש יהודי למקום גדודי חיות רעות ואף גם בזה מי שהוא עני ועושה זו למחייתו לזה התורה התירה כמו כל סוחרי ימים מעבר לים שכל מה שהוא לצורך מחייתו ופרנסתו אין ברירה והתורה אמרה ואליו הוא נושא את נפשו ואמרו רז"ל מפני מה זה עלה בכבש ונתלה באילן ומסר עצמו למיתה לא על שכרו כו', אבל מי שאין עיקר כוונתו למחייתו ומתאות לבו הוא הולך אל מקום גדודי חיות ומכניס עצמו בסכנה הרי זה עובר על ונשמרתם מאוד כו'. וז"ל הרמב"ם בפ' י"ב מהל' רוצח ושמירת נפש הלכה וי"ו וכן אסור לאדם לעבור תחת קיר נטוי כו' וכן כל כיוצא באלו ושאר הסכנות אסור לעבור במקומן: ומעתה אני אומר שיש בדבר זה איסור וגם סכנה,4 ועוד בו שלישיה שעכ"פ מזכירין עונותיו שאין זה פחות מקיר נטוי ואולי לזה כיונו חכמי המשנה במסכת ברכות פ"ד משנה ד' ר"י אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה ואומר הושע השם את עמך כו' בכל פרשת העבור כו' ואמרו שם בגמרא דף כ"ט ע"ב מאי פרשת העבור אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כו' איכא דאמרי כו' אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה כו' ע"ש. ולדרכנו יובן דזה המהלך במקום סכנה הוא עובר על דברי תורה דכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם וגם מזכירין עונותיו וממילא הקדוש ברוך הוא מתמלא עליו עברה דאילו בשאר איסור שאדם עושה לא בשביל עבירה זו יתמלא הקדוש ברוך הוא עברה עליו אבל זה שגורם להזכיר כל עונותיו הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה. והנה במי שמוכרח לזה מחמת פרנסתו הורו לו חכמינו ז"ל תפלה שיתפלל על עצמו אבל מי שעושה כן בשאט נפש איך תקובל תפלתו, ולכן יש בדבר זה מדה מגונה דהיינו אכזריות וגם איסורא וסכנתא וגם הזכרת עונותיו ולכן השומע לי ישכון בטח השקט ושאנן בביתו ולא יאבד זמנו בדברים כאלה. ולולא אהבתי להגביר המפורסם במדות טובות לא הייתי מזדקק להשיב על שאלה כזו. אבל להיותי יודע שהגביר וכל ביתו שפיר שמעייהו ולכן צריך אני לשמור בכל כחי את כל בני ביתו שלא יתנו מקום לשונאי הגביר שנאה מחמת קנאה שימצאו מקום להתלונן. והיה זה שלום. מנאי הטרוד.

 
Rabbi Dov Kahan
 
Rabbi Dov Kahan
Tags: Bal Talin |
 
Rabbi Ari Marburger
Tags: Bal Talin |
 
Tags: Bal Talin |
 
Tags: Risk |amount of time |
 
Tags: Bal Talin |
 
Tags: Bal Talin |
 
Tags: Bal Talin |
 
Rabbi Ari Marburger
Tags: Bal Talin |
 
Tags: Bal Talin |
 
Tags: Bal Talin |
 
Tags: Bal Talin |
 
Tags: Bal Talin |
 
Tags: Bal Talin |
 
Tags: Bal Talin |
 
Rabbi Ari Marburger
 
Rabbi Ari Marburger
 
Rabbi Ari Marburger
Tags: Bal Talin |Minors |Losses |
 
Rabbi Ari Marburger
Tags: Checks |Contractors |
 
Rabbi Ari Marburger
Tags: Timely Wages |
 
Rabbi Moshe Bergman
Tags: Timely Wages |
 
Rabbi Moshe Bergman
Tags: Timely Wages |
 
Rabbi Moshe Hillel Kaufman
Tags: Collateral |
 
Rabbi Moshe Chaim Kahan
Tags: Employees |Bal Talin |
 
Rabbi Yitzhak Grossman