שביעית משמטת את המלוה[1]. שמיטת כספים נוהגת מדרבנן בזה"ז אע"פ שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת כספים מישראל[2]. יש שכתבו שאין שמיטת כספים נוהג בזה"ז בחו"ל, אבל האחרונים הסכימו שראוי לנהוג שמיטת כספים אף בחו"ל[3]. שביעית משמטת בסופה, וכשתשקע החמה בליל ר"ה של שנה שמינית אבד החוב[4].
כדי שלא תנעול דלת בפני לווין, ולא יעברו המלווים על הלאו של 'השמר לך וכו' בלבבך בליעל' תיקנו חז"ל פרוזבול. גופו של פרוזבול הוא שאומר 'מוסרני לכם פלוני ופלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה', והעדים או הדיינים חותמים על הפרוזבול[5], וכתב הרמ"א שיכול לומר כן אפילו אם לא נמצא במקום הדיינים[6], וי"א שיכול לומר כן בע"פ ואין צריך לכתוב הפרוזבול[7]. ואפילו אם שולח כתב לבי"ד שרוצה שיכתבו פרוזבול יכולים הבי"ד לכתוב פרוזבול מזמן שליחות הכתב[8].
לדעת הרמב"ם והשו"ע כותבים פרוזבול רק בבית דין חשוב, שבקיאים בדין ובענין פרוזבול והמחום רבים עליהם באותה העיר[9], אבל הרמ"א הכריע שבזה"ז כותבים פרוזבול בכל בי"ד[10]. אין כותבים פרוזבול אלא אם יש ללוה קרקע, ואם אין לו, יכול המלווה לזכות לו קרקע שלא מדעתו אבל לא בע"כ[11], אכן די גם ביש ללוה קרקע בשכירות או שאלה[12]. כותבים לאיש על נכסי אשתו, ולאשה על נכסי בעלה, ולאפוטרופוס על נכסי יתומים[13].
לרוב ראשונים כותבים פרוזבול בסוף שנת שביעית[14], ויש מחמירים לכתוב בתחילת שנת שביעית אע"פ שמשמטת רק בסוף שביעית[15].
פרוזבול מועיל רק להלוואות שהלוה לפני כתיבת הפרוזבול, לפיכך פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול[16].
שביעית משמטת המלוה, אפילו מלוה בשטר שיש בו אחריות נכסים[17]. שביעית אינה משמטת עיסקא, ואפילו השקיע על צד היתר עיסקא משמטת רק הפלגא מלוה, אבל לא הפלגא פקדון[18], ואם כתבו היתר עיסקא כולו פקדון אינו משמט, וכן אם היו חפצי שותפות ביד אחד השותפים אין השביעית משמטת מה שחייב לשותפו מחפצי השותפות[19].
כאשר המלוה אינו צריך לנגוש את הלוה אין שביעית משמטתו, לפיכך המלוה על המשכון אין השביעית משמטת, ונחלקו הפוסקים אם משמט היתר על המשכון[20], ואם משכנו שלא בשעת הלוואה על ידי בי"ד דינו כמלוה על המשכון[21]. ונראה דגם כשמסר הלווה למלווה צ"ק בנקאי אינו משמט מאחר שאינו צריך לנגוש, ויש לדון האם אף צ'ק רגיל בכלל זה.
קבע זמן לפרעון, והגיע זמן פרעון בשנה שמינית אין השביעית משמטת[22], אבל המלוה חבירו בלי קביעות זמן, אע"פ שאינו יכול לתבוע החוב לפני ל' יום והגיע הזמן בשנה השמינית השביעית משמטת[23]. המוסר שטרותיו לבית דין אין השביעית משמטת[24], וכן החייב לקופת צדקה[25].
המוכר סחורה בהקפה (חקפת חנות), אין השביעית משמטת שזה כאילו לא הגיע עדיין זמן הפרעון[26], אבל זקף עליו במלוה, משמטת ונקרא זקיפה משעה שקבע זמן לפרעון, או אפילו רק כתב החובות בפנקס המיועד לחובות[27].
התנה עם הלווה על מנת שלא תשמיטנו שביעית, מתנה בזה ע"מ שכתוב בתורה והשביעית משמטת אבל אם התנה שהלווה לא ישמיט החוב אין השביעית משמטת[28].