החברה שבה אני שותף שלחה סחורה בשווי 10,000$ לאחד מלקוחותינו. במשך תקופה ארוכה שלחנו אליו חשבוניות (Invoices), אך הלה השתמט ולא שילם את חובו. לאחרונה השותף שלי פגש בו, הם סיכמו שהלקוח ישלם את מחצית החוב, 5,000$, והשאר ימחל לו. כששמעתי מכך, התקשרתי אל אותו הלקוח והודעתי לו שההסכם נעשה שלא על דעתי והוא חייב לפרוע את חובו במלואו. הוא טוען, שמאחר והשותף מחל לו כבר על מחצית החוב, שוב אי אפשר לחייב אותו בכך.
שאלה: מי צודק?
תשובה: הנידון הנוגע לשאלה זו, האם יש תוקף למעשה שעשה אחד השותפים ללא דעת השני. בשליח ההלכה ברורה (שלחן ערוך - חושן משפט, סימן קפ"ב סעיף ג'), שליח שעיוות ועשה משהו שהיה לרעת המשלח, אין כל תוקף למעשה זה. 'לתקוני שדרתיך ולא לעוותי' יטען המשלח. אמנם, במקרה שהמשלח הרשה את השליח שיש תוקף למעשיו אף אם יקלקל, מה שעשה עשוי. חוץ ממקום שהזיק במזיד או פשע בממונו של המשלח (סמ"ע שם סק"ז וטורי זהב).
להלכה, שותף נחשב גם הוא לשליח של השותפות. אך יש לדון אם מעמדו כשל כל שליח ששליחותו מתבטלת כשמקלקל אם לאו. יש מהפוסקים שהחשיבו את השותף כשליח שקיבל את הרשאת המשלח ותוקף מעשיו הן גם אם קלקל. לולי כך, יקשה על השותפות להתנהל. אמנם, אם קלקל והזיק לשותפות, עליו לפרוע זאת מכיסו לקופת השותפות (ש"ך סימן ע"ז סקי"ט, וע"ע בנתיבות סימן קע"ו סקמ"ח).
אך אחרים נחלקו על כך, לשיטתם אין תוקף למעשה השותף אם הזיק לשותפות. אמנם, אם ראה השותף צורך למחול על חובות, כיון שלדעתו לולי כך הנזק יהיה גדול יותר, כגון שמוחל מקצת החוב כדי לקבל לפחות את מקצתו, הרי שבכהאי גוונא יש תוקף למעשיו (תומים סימן ע"ז סק"ט, נתיבות שם סק"ח, שער המשפט שם סק"ד ובהגהות אמרי ברוך שם).
לכאורה אף כאן נראה שמחילתו של שותפך נעשתה כדי להציל על כל פנים חלק מהחוב, ויש בה תוקף. אלא שמאחר ובימינו בקל יכול היה להיוועץ עמך על כך, דרך הטלפון, הרי שזו רשלנות מצידו שלא עשה כן ויש שטענו שמשום כך אין תוקף למעשיו (תומים שם). אלא שמאידך עומדת השיטה הראשונה הסוברת שיש תוקף למעשיו אף אם קלקל, ובנידוננו החייב נפטר כבר ממחצית החוב ועל השותף יהיה לפצות אותך בנזק. אשר על כן, על כל הצדדים לבוא לידי פשרה.