אני והשכן שמעלי, שותפים בדירת שני חדרים בבית בו אנו דרים. לאחרונה החלטנו לשפץ ולחדש אותה בשותפות, ושנינו חתמנו על חוזה עם קבלן שיפוצים.
כשתמה תקופת השיפוצים, פנה הקבלן לשכני וביקש ממנו לפרוע את שכרו. השכן נענה ופרע לו ללא שסיפר לי על כך. עתה הוא בא ומבקש שאפרע את חלקי, קרי מחצית מעלות השיפוצים. הקבלן הוא ידיד שלי, ולכאורה אם הייתי מתמקח עמו על המחיר על מנת שיוזילו, הוא היה נענה לי. כך תכננתי לעשות.
שאלה: האם בשל כך, בכוחי לסרב לפרוע את מלוא הסכום לשכני?
תשובה: פסק המחבר כי כל שני שותפים שלוו יחדיו, או שכרו פועל יחדיו, כל אחד מהם חייב במחצית מהחוב ועל המחצית השניה הוא ערב (שלחן ערוך - חושן משפט, סימן ע"ז סעיף א').
ישנם שני סוגי ערבים, ערב 'סתם' וערב 'קבלן'. ההבדל ביניהם הוא שערב סתם אין המלוה יכול לתבעו אלא אם כן יוכיח שלא הצליח לגבות את חובו מהלוה. מה שאין כן ערב קבלן, יכול המלוה לתבעו ואף שלא תבע עדיין ללוה כלל.
בחוב של שותפות, שכל אחד ערב על מחצית של חבירו, דנו הפוסקים איזה 'ערב' יש כאן. כלומר, האם המלוה/הפועל, יכול לתבוע את מלוא הסכום מאחד מהם בלבד, אף שעל מחציתו הוא 'ערב' ולא 'לוה'.
המחבר (שם) פסק שדינם כערב סתם. אין הנושה יכול לתבוע את האחד לגבות את חובו של חבירו.
יתר על כן, כאשר 'ערב סתם' פורע חוב ללא שנתבקש על ידי בית דין או הלוה לעשות זאת, קיימת מחלוקת בפוסקים אם הלוה חייב לפרעו בחזרה (שלחן ערוך - חושן משפט, סימן ק"ל סעיף ב'). להנ"ל, לכאורה השכן אינו יכול לכופך לשלם לו בחזרה את חלקך בחוב (ש"ך סימן ע"ז סק"ה).
אך הנתיבות (סימן ע"ז סק"ג) הביא בשם התומים (שם סק"ד) שבמרדכי (כתובות סי' רל"ח) מבואר ששונה דינו של שותף ששילם את חלק השני שהיה עליו 'ערב', מסתם 'ערב', שאינו שותף, שעשה זאת. כיון שדרך השותפים לפרוע האחד בעד חבירו וחוזר ונפרע ממנו, הרי זה כאלו אמר לו 'היה ערב שלי ושלם', דבאופן זה חייב לפצותו. ולכן שותף ששילם על המחצית שהיה ערב עליה, נחשב הדבר שעשה זאת בציווי השני/החייב ויכול לתבעו לשלם לו זאת.
לפי זה, יכול השכן לתבוע ממך לשלם את המחצית ששילם בעבורך לקבלן השיפוצים.