בגליון ק"י נתבארו זכויות של מצרנות של בעל המשכנתא שיש לו שעבוד בגוף נכס. הפוסקים נחלקו האם יש זכויות מצרן למי שאין שעבוד בגוף הנכס, דהיינו השוכר.

שיטת המחבר:

לשיטת המחבר לא תיקנו דיני מצרנות הן לבעל משכנתא והן בנכס בבעלות של שוכר[1], ואין לשוכר לתבוע זכות מצרנות הן על נכסים שסמוכים לנכס ששכר, והן על הנכס עצמו ששכר.

זכות השוכר בנכס הסמוך

לפיכך, לא יכול השוכר להוציא ממי ששכר או קנה את הנכס הסמוך לנכס המושכר לו, בטענה שהוא המצרן לנכס הסמוך. כמו כן, שוכר שקדם וקנה את הנכס הסמוך לנכס ששכר, המצרן לנכס ההוא מוציא מידו[2]. ואפילו מכר בעל הבית את הבית שהשוכר דר בו לאדם אחר, השוכר אינו מוציא מהלוקח[3], אלא המצרן בלבד מוציא מיד הלוקח.

זכות השוכר בנכס ששכר

כל זה כאשר המדובר בזכויות השוכר כלפי אדם אחר, אולם אף לדיעה זו לא תיקנו זכויות למצרן כלפי השוכר בנכס ששכר[4]. לפיכך, אין למצרן זכות להוציא את השוכר מהבית שדר בו כדי לשכרו לעצמו[5], ומכל שכן שלא להוציא מהשוכר שקנה את הבית שדר בו[6].  

שיטת הרמ"א:

לשיטת הרמ"א תיקנו זכות מצרנות במשכנתא, שמכוח המשכנתא רכש זכות בגוף הקרקע, וכן בשכירות מפני ששכירות ליומיה ממכר הוא זכה זכות בגוף הקרקע.

זכות השוכר בנכס הסמוך

לפיכך, לדיעה זו השוכר מוציא ממי ששכר את הנכס סמוך לו[7]. ומכל מקום נחלקו הפוסקים האם מפני ששכירות ליומיה ממכר זכותו בנכס הסמוך כדין שאר מצרן, דהיינו הן אם השוכר קדם וקנה לא יוכל מצרן אחר לסלק אותו, וכן כשאחר קדם וקנה את הנכס הסמוך האם השוכר יוכל לסלק אותו.

יש שכתבו שאף בזה זכות השוכר כמצרן להוציא מלוקח שקנה את הנכס הסמוך[8], אבל יש שכתבו שאין זכות השוכר כמצרן לגמרי להוציא מיד הלוקח שקדם וקנה את הנכס הסמוך לו, ורק אם השוכר קדם וקנה, המצרן אינו מוציא ממנו, וכן אם באו השוכר ולוקח אחר, השוכר קודם[9].

להוציא מהלוקח את הנכס השכור

וכן יש שכתבו ששכירות ליומיה ממכר בנכס השכור דומה לקנין המלוה במשכנתא שלדעתם מסלק אפילו אם הלוקח מצרן, וכן השוכר מסלק את הקונה הנכס ששכר אפילו אם הלוקח מצרן[10], אבל יש שכתבו שאפילו לדיעה זו, שכירות ליומיה ממכר גרע קנינו מבעל המשכנתא, ולכן השוכר רק מצרן לעומת שוכר אחר, אבל לא לעומת הלוקח את הבית אפילו שאינו מצרן, ולכן אפילו קדם השוכר וקנה הנכס, המצרן מוציא ממנו, ואם אחר שאינו מצרן קדם וקנה אין השוכר מוציא ממנו[11].

לדינא

האחרונים העלו לדינא[12] שאם השוכר קדם וקנה אפילו המצרן אינו מוציא מידו[13], ואם לוקח - אפילו אינו מצרן - קדם וקנה, אין השוכר מוציא מידו[14] אבל אם באו יחד יש קדימה לשוכר[15], ואם השוכר והמצרן באו יחד, המצרן קודם מפני שזכותו ודאי, ואילו זכות המצרן שנויה במחלוקת.

קדימת שוכר לאחר הזמן

שוכר שרוצה לחדש את השכירות לפני שכלה זמן השכירות שלו יש לו זכות מצרנות לחדש את השכירות לעכב מלהשכיר לשוכר אחר[16], אבל אם המשכיר מעדיף את השני שזה נוח לו, כגון שבני בית של הראשון מרובים מהשני לא יכול הראשון לעכב את בעל הבית להשכיר לשני[17]. רצה השוכר לחדש את השכירות לאחר שכלה זמנו שוב אין לו זכות לעכב מלהשכיר לשני[18].

כתבו האחרונים שאין לשואל זכות מצרנות[19].