קדימות בפירעון של כמה הלוואות
לוה שחייב למלוה כמה הלוואות ואין לו כדי לפרוע את כולם, יכול המלווה לתבוע שיקדים לפרוע את ההלוואה שנוח למלווה שיפרע תחילה, מפני ש'עבד לוה לאיש מלוה'. לפיכך, אם אחת ההלוואות פחות בטוח, כגון שהלוואה אחת היא מלוה בשטר והאחרת היא מלוה על פה או מלוה בלי ערב או בלי משכון, יכול המלווה לתבוע שישלם לו את המלווה שאינו בטוח תחילה[1].
פירש הלווה לאיזה הלוואה פורע
מטעם זה, אפילו אם פירש הלוה בשעת הפירעון שפורע בעד ההלוואה היותר בטוח, וגם עדים מעידים שאמר זאת למלווה, ושתק המלווה וקבל את הפירעון ולאחר הפירעון אומר המלווה שהתכוון לקבל את הפירעון בעד המלוה הפחות בטוח, יד המלוה על העליונה והדין עמו[2]. ויש שכתב שאף יפה עשה שתפס את הפירעון בעד ההלוואה שבטוח פחות[3].
יש שכתבו שיש ראשונים שחולקים על כל זה, ולדעתם אם המלווה קיבל את הפירעון בשתיקה הדין עם הלווה[4], ויש שכתבו שאפילו אמר המלווה במפורש שאינו מקבל את הפירעון בעד המלווה הפחות בטוח , יד הלוה על העליונה[5].
הסכים המלוה במפורש, ובמוסר מודעא
ברם, אם המלוה הודה ללוה לפני הפירעון שיקבל את הפירעון בעד ההלוואה היותר בטוח, אינו יכול אח"כ לומר שכוונתו היה לתפוס בשעת הפירעון בעד ההלוואה הפחות בטוח ומה שאמר היה כדי שהלווה לא ימנע מלפרוע[6]. ויש שכתב שבזה אפילו אם לאחר שקיבל יאמר תוך כדי דיבור לקבלת הכסף שתפס בעד ההלוואה האחרת אינו מועיל[7].
אכן יש שכתב שאם מסר המלווה מודעא לפני הפירעון שנאנס להסכים לקבל את הפירעון בעד ההלוואה הבטוח כדי שיוכל לתפוס בעד ההלוואה האחרת, מודעתו מועילה, שזה אונס הגלוי לכל[8]. וכן כתב שאם קיבל את הפירעון במפורש בעד ההלוואה עם משכון ונשתנה מצב הלווה לרעה, יכול לעכב את המשכון בעד ההלוואה שהלווה בלי משכון[9].
הלוואת עצמו וערב בעד הלוואת חבירו
יש שכתבו שאם הלוה חייב בעד הלואה שלוה בעד עצמו וגם חייב חוב אחר בעד ערבות שערב לחבירו, ושילם למלוה מבלי לפרש לאיזה הלואה התכוון לפרוע, אנן סהדי ששילם בעד מה שלווה בעצמו[10] ויש שכתב שאף בזה יד המלוה על העליונה לתפוס בעד איזה הלוואה שירצה[11].
הלוואות שלא הגיע זמן פירעונם
המלווה אינו יכול לכפות את הלווה שישלם את ההלוואות קודם זמן הפירעון[12]. ברם, לווה שחייב כמה הלוואות שעדיין לא הגיע זמן פרעונם, ובא לפרוע קודם הזמן בסתם ולא פירש לאיזה הלוואה פורע, יכול המלווה לקבל את הפירעון לאיזה הלוואה שירצה ואפילו להלוואה הפחות בטוח, אבל אם פירש הלווה שפורע את המלווה היותר בטוח ושתק המלווה, חייב המלווה לקבל את הפירעון להלוואה זו[13], שהרי הלווה אינו משועבד עדיין לשלם לו[14], וגם יכול להכריח אותו לקבל הפירעון[15].
קצת הלוואות לא הגיע זמן פרעונם
כתבו הפוסקים שאם הלווה חייב כמה הלוואות שרק חלקם הגיע זמן הפירעון, ופרע הלווה מבלי לפרט לאיזה הלוואה פרע, לא יכול המלווה לומר שקיבל את הפירעון בעד ההלוואה שלא הגיע זמנה שחזקה שאינו פורע תוך זמנה ואנן סהדי שהפירעון היה להלוואה שהגיע זמנה וכאילו פירש זאת, אבל נסתפקו באם להלוואה האחרת לא נקבע זמן פירעון שרק מפני תקנת חז"ל אינו יכול לתבוע תוך ל', ופרע הלווה תוך ל' מבלי לפרש לאיזה הלוואה פורע, האם גם בזה נאמר בזה חזקה שאינו פורע תוך זמנו ואנן סהדי שלא פרע את ההלוואה שהגיע זמנה[16].
מלווה שנשלח למסור פירעון לבעלי חוב
נתן הלווה מעות למלווה כדי שישלם לבעלי חוב שלו ואמר זאת בלשון שמשמעו שיזכה מיד בעדם, אזי אם לקח המלווה את המעות בסתם ולא אמר ללווה שמקבל המעות כדי למסור אותם לבעלי החוב, יכול המלווה לומר שלא התכוון לזכות לבעלי החוב ולעכב את המעות לעצמו[17], וגם בזה יש שכתב שאם מסר מודעא לפני קבלת מעות שיעכבם לעצמו יכול לעכב המעות אפילו אם קיבל בפירוש למסור[18]. לא אמר הלווה למלווה לשון שמשמעו שיזכה מיד בעד הבעלי חוב יכול המלווה לעכב המעות בכל אופן[19].