- מתי אתה חושב לשלם את חובך? - פנה לייבל לשכינו עובדיה כהן, ביום ד' מעשרת ימי תשובה.

לפני מספר חדשים לוה עובדיה 1,500$ משכינו לייבל פרידמאן. זמן הפירעון נקבע לחדשיים מיום ההלואה, אך עובדיה משום מה התעכב מלפרוע.

- מה הפירוש? הרי חלפה לה שנת השבע ומקרא מלא דבר הכתוב וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשֹ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה’ - ענהו עובדיה, תוך כדי שהוא מטעים את המקרא בטעמי המקרא של בני עדות המזרח.

לייבל חייך - על 'פרוזבול' שמעת?

- בודאי ששמעתי. אך בטוחני שלא עשית 'פרוזבול' כדעת מרן ב'שלחן ערוך'! עשית את הפרוזבול בפני 'בית דין קבוע'? או לכל הפחות מסרת את חובך לבית דין קבוע בפני עדים (עיין במדור 'קו ההלכה' בגיליון זה, שם נתבארו הדברים באריכות)? לא! אהה?

- בודאי שלא! אני נוהג כמנהג האשכנזים, כפי שפסק הרמ"א שדי בשלשה שיודעים ומבינים את ענין שמיטת כספים ופרוזבול!

- אני כבן עדות המזרח מחוייב לפסקי מרן ב'שלחן ערוך'! 'קים לי' כך וכיון שמוחזק אני בכסף אינך יכול עוד להוציא ממני! זה לא סתם תירוץ! אני באמת נוהג בכל העניינים כמרן!

- אתה יודע שהרמ"א (חושן משפט, סימן ס"ז סעיף א') כתב שאף שהכרעת רוב הפוסקים היא ששמיטת כספים נוהגת בזמן הזה מדרבנן, מכל מקום יש אומרים ששמיטה אינה נוהגת כלל בזמן הזה.

הוא מוסיף שם וכותב שעל כך סמכו במדינותיהם שלא היו נוהגים דין שמיטת כספים כלל. אפילו פרוזבול אשכנזי הם לא ערכו! ואתה אנה אתה בא???

...

הפוסקים דנו במי שהלוה מעותיו ובמוצאי שביעית לא ערך 'פרוזבול'. זאת מכיון, כי מקום מגוריו במדינה שלא נהגו בה שמיטת כספים וכפי שכתב ברמ"א המובא לעיל. ועתה בא הלוה בטענה ש'קים ליה' כשיטת המחבר והרבה מהפוסקים ששמיטת כספים נוהגת בזמן הזה, וחובו פקע.

יש מהפוסקים שכתבו שטענתו של הלוה - טענה היא ויש להתחשב בה. מאחר ורבים מהראשונים ומהפוסקים סבורים ששמיטת כספים נוהגת בכל עת ובכל מקום, הרי שיש סמך לטענתו. מאחר והוא המוחזק במעות, הרי שאינו חייב לשלם.

אלא שאף הם סיימו וכתבו דכדאי לפשר בין הצדדים (עיין בספר 'משנה כסף' על הלכות שמיטת כספים - סימן ס"ז סעיף א' בשערים מצויינים אות כ"ט שליקט כעמיר גורנה דברי המחברים בזה וציין ללקט הקמח (חאגיז) יורה דעה עמוד נ' ונ"א, פחד יצחק (לאמפרונטי) ערך שמיטת כספים עמוד רנ"ח ורנ"ט, דת ודין (שנג'י) סימן י', שו"ת תורת חסד (פרחיה) סימן רס"ו).

אך אחרים כתבו שאין שומעין ללוה, וכופין אותו לשלם (פנים במשפט (פונטרימולי), סימן ס"ז סעיף ב').

ובפרט למה שכתבו הפוסקים האידנא דמי ששכח ולא ערך לגמרי 'פרוזבול' יכול הוא לתבוע חובותיו. כל מה שנהגו האידנא בעריכת הפרוזבול הוא רק לרווחא דמילתא. אך בודאי שלא נשתנה הדין מדורות הקדמונים שנהגו בהם רבים שלא לכתוב 'פרוזבול' כיון שסבירא להו שאין שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה (תשובה מאהבה - חלק א', סימן ע"ב ועיין בארוכה שו"ת אגרות משה - חושן משפט חלק ב', סימן ט"ו).

ועתה באנו לנידון דידן. כיון שמלוה זה כלל לא היקל ראש וערך 'פרוזבול' כנדרש, אלא שעשה זאת על פי מנהג האשכנזים, בודאי ובודאי וללא צל צלו של ספק שאין הלוה יכול לטעון ש'קים ליה' כשיטת המחבר והפרוזבול של המלוה אינו תקף, על אף ולמרות שהוא נמנה על בני עדות המזרח (חזון עובדיה - שביעית, עמוד מ"ח).

למעשה - עובדיה חייב לפרוע את חובו לליבל ללא כל טענות ומענות.