- שמואל! בוקר טוב! הפעם נראה לי שנמצא הבית עליו אתה חולם...  - צהל אברהם, המתווך (Broker), אל תוך שפופרת הטלפון בבוקרו של יום.

זה זמן רב ששמואל מנסה למצוא קורת גג לעצמו ולמשפחתו. הצעות רבות עברו בסך, יש והן לא יצאו לפועל מחמת מחירן המופקע, לפעמים מחמת דברים אחרים שלא התאימו לשמואל, איזור הבית וכדו'.

אברהם מסר לשמואל את הפרטים, הבית נמצא ברחוב פלוני, גודלו כך וכך וגם המחיר סביר ביותר - גש עוד היום לבדוק אותו. נראה לי שיהיו עליו הרבה קופצים - הפציר בשמואל כדרכם של מתווכים.

שמואל החליט לגשת לבדוק את הבית לאחר ארוחת הבוקר. תוך כדי שסעד את לבו, רצה אליו רעיתו ובידה עיתון - יש כאן פרסומת על בית שנראה לי מתאים לדרישותינו - אמרה בהתרגשות.

אכן נודע הדבר, זה הבית שהציע לו אברהם לפני מספר דקות...

- ממש חכם והוגן מצידו של המתווך 'למצוא' לך 'מציאה' מלוח המכירות שנמצא בכל בית בבורו פארק... - אמרה בכעס.

- את צודקת - הגיב שמואל - אלך לבדוק את הבית. אם יצא מכך משהו, אשלם את דמי התיווך לך ולא לאברהם... - התלוצץ.

אברהם חיכה לו בבית המדובר - אינני צריך אותך. גם אני, ב"ה, יודע לקרוא עיתון... - עקץ אותו שמואל.

פניו של אברהם נהיו אדומות - מה הבעיה? אסור לי להציע לך דירות שנתפרסמו בעיתונים? כך נוהגים כל המתווכים, משתמשים במידע שבלוחות הפירסום שבעיתונים!

- אתה צודק, זו זכותך. אך כיון שהייתי משיג מידע זה בלעדיך, יוצא שלא היתה לי שום תועלת במלאכתך. אני או רעייתי מקפידים לעבור מידי יום על כל ההצעות בלוח של העיתון, וגם את ההצעה הזו גיליתי בסופו של דבר מספר דקות לאחר שהצעת אותה לי... מה הועלת לי?

...

יחזקאל עשה את צעדיו הראשונים בעולם המסחר. מחמת טבעו ותכונות נפשו, הוא בחר לנסות לתווך עסקים (Commercial broker).

הוא קיבל מספר הצעות מבעלי עסקים וסוכנויות (Agencies) לתיווך, לעבוד במשרדם. על כל עיסקה שיצליח לסיים, יהיה עליו להעביר מספר אחוזים מכובד למעסיקיו. התועלת שתהיה לו מהתחברותו אליהם, היא בכך שהרבה בעלי עסקים שברצונם למכור את עסקיהם, פונים אל סוכנויות אלו כדי שהם ימצאו בעבורם את הקונים הפוטנציאלים (Potential buyers).

מאידך כפי שכבר הקדמנו, מזגו הנוח ושפתו הקולחת של יחזקאל, המציאו אליו במשך השנים חברים רבים בכל מקום, רבים הם המשתפים אותו וחולקים עמו בידיעות ובחדשות (נייע"ס) שברשותם - מי יודע? אולי אוכל לבדי להגיע אל המוכרים?  מדוע עלי להפריש אחוז כה נאה מהרווחים לסוכנות התיווך?!

- נראה לך שתסתדר לבד? - טען לעומתו אחיו, פינחס, שיחזקאל החשיב את דעתו והתייעץ עמו רבות.

- בהחלט! אני גם יכול להשתמש בלוחות שבעיתונים. יש שם מידע רב.

- מוכר שפירסם בעיתון, לא חייב לשלם לך שכר טירחה. לשם כך הוא פירסם בעיתון ולא פנה למתווכים... תוכל לגבות את שכרך רק מהקונה במקרה כזה.

- הוא רשאי לנסות להסתדר בלא מתווך... ברגע שהעיסקה נחתמה בתיווכי ואני הוא שהבאתי את הלקוח ואת העיסקה לכלל גמר, הרי שבדין אטול את שכרי!

...

כפי שכבר נידון במדורנו בעבר (עיין גליון פ"ח מבהגר"א חו"מ סימן פ"ז ס"ק קי"ז ובסימן קפ"ה סקי"ג) חובת תשלום שכרו של המתווך והשדכן היא מדין 'יורד לשדה חבירו' (שלחן ערוך - חושן משפט, סימן שע"ה סעיף א'). הנוטע את שדה חבירו העומדת ליטע, חייבים בעליה לשלם את שכרו על כך שההנה אותם בפעולתו. הוא הדין למתווך שהביא את העיסקה לכלל גמר, נוטל הוא את שכרו אף אם לא ביקשו זאת הצדדים מידו (אם בקשו, הרי ששכרו הוא משום 'פועל' ופשוט).

ויש מקום לדון כאשר בעל נכס/מוכר מפרסם את הדבר בעצמו בעיתון וכדו'. אולי כוונתו בפירסום זה שמגלה את דעתו שאינו מעוניין בתיווך.

וכי תימא ומה בכך? הרי סוף סוף נהנה הוא ממלאכת המתווך.

אמינא לך, כיון שבדין 'יורד לשדה חבירו' מצאנו שאם שדה זו אינה עשויה ליטע, דהיינו שהבעלים אינם חפצים כלל במלאכה זו שנעשתה בעבורם, 'שמין לו וידו על התחתונה' (שם). נוטלים את הפחות מבין השניים, השבח וההוצאות, וזה מה שמחייבים את הבעלים לשלם. אם כן שמא הוא הדין במוכר המכריז מעיקרא: מקח זה אינו עומד לתיווך, הוא יתחייב לשלם את מחיר ההוצאות שהיו למתווך ותו לא.

אלא שצריך לעמוד על החילוק בין הדבקים. יש מקום דהוי 'שדה שאינה עומדת ליטע', דהיינו שבעלי השדה באמת אינם נהנים מפעולתו של זה שנטע ברשותם. לעומת זה, נידוננו הוא במקום שאכן באה הנאה ליד הבעלים שמצאו לוקח למקחם, אלא שהם הודיעו  שאינם חפצים לשלם בעד הנאה זו.

ומצאנו שנחלקו הפוסקים בכך. יש שחייבו את הנהנה מכל מקום ואף אם הודיע שאינו חפץ לשלם (שו"ת פרי תבואה הובאו דבריו בפתחי תשובה סימן רס"ד סק"ג ושו"ת מהר"ש ענגיל חלק ג' סימן ט"ו). ויש מי מהפוסקים שפטר את הנהנה אם הודיע שאינו רוצה לשלם על כך (שו"ת מהרי"א הלוי חלק ב' סימן קנ"א).

אך בנידון הנ"ל נראה לחייב את המוכר מכל מקום. אם כשהמתווך דיבר עמו, לא אמר לו המוכר מאומה שאינו חפץ לשלם לו בעבור מלאכתו, נראה דלכולי עלמא צריך לשלם את שכרו משלם ואפילו שפירסם מודעה בעיתון בעצמו.

פירסום מודעה בעיתון אינו הכרזה שאינו חפץ לשלם דמי תיווך, זהו ניסיון גרידא שמא יצליח למכור את מקחו בלא צורך לתיווך. אך בודאי שאם רק בעזרת מתווך בא המקח לסיומו, היה בדעתו לשלם על כך (עיין שו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו סימן ס"ז. כל הדברים הנ"ל אמורים במקום שהמוכר גם הוא משלם דמי תיווך).

מאידך, אם המתווך לא הועיל מאומה וכל ידיעתו באה לו מלוח הפירסום ובודאי היה הלוקח רואה זאת בעצמו, הרי שהוא לא נהנה כלל ממלאכתו של המתווך. על מה ישלם?

הוא רשאי לפטור בתחילה את המתווך, ולהמשיך במשא ומתן בכוחות עצמו. אם לא עשה כן, והמתווך עמל להביא את המקח לידי גמר, הרי שעליו לשלם את שכרו עבור טירחה זו, אף שלעצם הידיעה על המקח הוא לא נזקק לו. התשלום למתווך כולל גם, ואולי בעיקר, את מה שנושא ונותן המתווך בין הצדדים ומביאם לעמק השווה.

למעשה: מתווך שהציע דירה שנתפרסמה בעיתון, אם ידעינן בבירור שהלוקח היה רואה זאת בעיתון אף לולי המתווך - רשאי הלוקח לפטור את המתווך ולהתעסק במקח לבדו.

מוכר שפירסם את מקחו בעצמו - חייב לשלם דמי תיווך.