בקשתי מידיד שישאיל לי את המטריה (Umbrella) שלו. הוא הסכים ואמר לי שמונחת בסמוך למדרגות הבית ואטול אותה משם. לקחתי אותה, ובעת שצעדתי עמה ברחוב נשבה פתאום רוח חזקה שאינה מצויה ושברה אותה.
לאחר מעשה התברר שמטריה זו כלל אינה שייכת לידידי, היא היתה שייכת לשכן אחר. המטריה של ידידי היתה מונחת במקום אחר, והוא לגמרי שכח מכך וטעה לחשוב שזו, המונחת בחדר המדרגות, שלו היא.
שאלה: האם אני חייב לשלם לבעליה של המטריה?
תשובה: אם המטריה היתה אכן שייכת לידיד שלך, היית פטור על שבירתה. 'שואל' פטור ב'מתה מחמת מלאכה', שהנזק בא מהשימוש הרגיל בחפצים מעין אלו (שלחן ערוך - חושן משפט, סימן ש"מ סעיף א'). אלא, שלכאורה פטור זה אינו קיים כאשר לא קבלת את רשותם של הבעלים להשתמש ברכושם. הסיבה ששואל פטור ב'מתה מחמת מלאכה' היא משום דטוען למשאיל 'וכי לאוקמא בכילתא שאילתא', דהיינו ששאלתי ממך החפץ כדי לעשות מלאכתי. אם כן, לכאורה כששאל שלא מדעת הבעלים לא שייכת טענה זו (עיין ריטב"א בבא מציעא דף מ' ע"ב ד"ה 'מתקיף').
והנה במושכל ראשון היה נראה שיש לחייבך מצד דין 'שואל שלא מדעת' שדינו כ'גזלן' (סימן רצ"ב סעיף א'). אף שמעולם לא נתכוונת לגזול, כלל הוא 'אדם מועד לעולם' ומעשיו מחייבים אותו אף ב'אונס'. לכאורה על אף שנעשית ל'גזלן' בשוגג ובטעות, 'גזלן' אתה ודינך להתחייב אף באונסין כגזלן.
אלא שכתבו כמה פוסקים שכלל זה ד'אדם מועד לעולם' הוא דוקא במזיק שגזירת הכתוב היא ממה שנאמר 'פצע תחת פצע' לרבות שוגג כמזיד, אך 'גנב בשוגג' אינו כן ופטור באונסין. אף דפשיטא שחייב להשיב את הגניבה ליד הבעלים כשהחפץ בעין דהא ממונו בידו, מכל מקום הוא פטור באונס ושלא כדין 'מזיק' (קצות ונתיבות סימן כ"ה סק"א).
אך יש מהפוסקים שכתבו שזו מחלוקת הראשונים והעיקר כהשיטות דגם 'גנב בשוגג' הוי גזלן אם נתכוון להוציאו מרשות הבעלים. דהיינו, אם היית סבור שהמטריה שייכת לך ועל דעת כן נטלת אותה, אינך נחשב ל'גזלן' עליה להתחייב באונס. אך אתה, באשר היית סבור שהמטריה שייכת לידידך, הרי שנתכוונת להיות 'שואל' עליה. על כן, גם אם לבסוף נודע ששל אחרים היא, דינך כ'שואל שלא מדעת' דהוי 'גזלן' (מחנה אפרים - גזילה, סימן ז', ועי' חי' ר' שמואל ב"ק סי' כ' אות ה').
העולה מכל הנ"ל שיש מחלוקת בין הפוסקים לגבי אחריותך, ופטור אתה (ומשום 'שואל' אי אפשר לחייבך, דהא בדעתך היית סבור שהוא של ידידך וממילא מעולם לא קיבלת על עצמך להתחייב עליה אם יבוא נזק 'מחמת מלאכה' - עיין פתחי חושן גניבה פרק ז' הערה ב' וערך ש"י סימן ש"מ סעיף ד' ד"ה 'מחמת').