בעל מלאכה שעשה מלאכתו ברפיון, כגון שתלה מדפים בקיר שלא כראוי. לאחר זמן ניתקו המדפים ממקומם ונפלו והזיקו ממון בנפילתם, או שהוזקו בעצמם בעת נפילתם.

שאלה: האם חייב בעל המלאכה לשלם על הנזקין?

 תשובה: אף שההיזק בא לאחר שכבר נגמרה מלאכתו, מכל מקום כיון שעל ידי רשלנות מעשיו בא, אדם המזיק הוא וחייב. ראיה לדבר ממי שהניח משא על בהמה ולאחר זמן נפלה הבהמה מחמת שלא היתה מסוגלת לישא משא כה כבד, חייב אף שהנזק קרה לאחר זמן (עיין שלחן ערוך - חושן משפט, סימן שפ"ג סעיף ד').

מכאן גם תשובה וחזרה לנכתב במדור זה בשבוע שעבר אודות מי שהניח מטלטליו ברפיון ונפלו והזיקו כלים, שפטרנוהו מטעם דבור פטור בנזקי כלים. אמנם עתה חוזרים אנו ודנים אותו לחיובא משום אדם המזיק.

דומה הדבר לנידון בתשובת הרא"ש (כלל פ"ז סימן ו') אודות מי שהניח חיטיו על גג חבירו, ולאחר זמן קלקלו החיטים בכובדם את הגג שנפל מחמת כן והזיק אף בתים אחרים. וחייבו הרא"ש לשלם, והוא מטעם אדם המזיק כפי שכתבו עליו הפוסקים (סימן ש"ז סמ"ע סק"ג, ש"ך סק"א ונתיבות סק"א). ואל תשיבני מדין אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו שנידון משום ממון המזיק ולא מחמת אדם המזיק, דהתם כל הזיקו הוא רק בצירוף כח אחר. וכן כותל רעוע שהתרו בו שיסלקנו ונפל דלא הוי אדם המזיק, הוא מחמת דבניית הכותל היתה כראוי ורק כשהתרו בו נהפך להיות ממון המזיק.

מה שאין כן כשמניח חיטיו על הגג שמכביד מתחילה על הגג שלבסוף כרע תחת משאו, הרי שבשעה שהניחם נחשב שהזיק הוא, האדם, בהנחתם בגירי דיליה, ונחשב כאדם המזיק בידים (עיין נתיבות שם, שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' כ"א ושו"ת ברית יעקב חו"מ סי' ק"ד. ועיין בחזון איש בבא קמא - סי' ב' סקט"ז. כל זה נתבאר בארוכה בספר משפט המזיק פרק י"ב סעיף י"א).

הוא הדין בבעל מלאכה שעשה מלאכתו ברשלנות, אם לבסוף נפלו המדפים מחמת כן ללא שנתחדשה סיבה אחרת שגרמה לנפילתם, נחשב אדם המזיק וחייב בנזקין.

ולגבי הנידון מגיליון הקודם שבשעה שהניח מטלטליו לא היה שם הרכב הניזוק, לכאורה היה מקום לדונו מדין זרק את האבן ורק לאחר מכן הוציא הניזק את ראשו, שנחלקו בו הפוסקים ויש שפטרוהו אף מנזק (עיין סימן ת"כ סעיף ל' ובסמ"ע סימן תכ"א סקי"ז), אך לא היא.

יש שכתבו שמה שפטור כשהניזק ממציא את עצמו להנזק היינו משום דלא היה על על הזורק להעלות בדעתו שיוציא הלה את ראשו, מה שאין כן שמניח המטלטלין במקום שרגילים כלי רכב לעבור, הוה ליה לאסוקי כן אדעתיה וחייב (עיין ב"ח סימן תכ"א סט"ו, מנחת שלמה ב"ק ח"ב סימן כ' וספר משפט המזיק מילואים לפרק י"ב סעיף י').

[תודתנו נתונה לידידנו הרה"ג ר' דוד בריזל שליט"א מארה"ק מח"ס 'משפט המזיק' הנמצא בשלבי עריכה, שהעירנו לזה.]