- אינני יודעת מה אעשה... - תינתה מרת שטערן את 'דאגותיה' בפני בעלה, ר' גרשון.

- מה קרה? - התעניין ר' גרשון.

- לא משהו מיוחד... - הרגיעה אותו - פשוט אני כבר רוצה לגמור עם עניין המתנה של החתן לפסח... אני רוצה לקנות לו את הסט לפסח של חברת 'מלך'.

- מה כל כך בוער לך? - התקשה ר' גרשון להבין -  בקושי קראנו 'פרשת שקלים' ואת כבר אוחזת אחר 'פרשת החודש'...

- בעיקרון אתה צודק - צחקה מרת שטערן - רק שכחת שאחרי פורים יש לנו חתונה של אחי... כנראה שלא יהיה לי זמן להתעסק אז בכך...

- אז תקני את הסט לחתן כבר עכשיו!

- חשבתי גם על כך... הבעיה היא ששום דבר שקשור לפסח לא הגיע עדיין למדפי החנויות...

- את לא יכולה לבקש מאחת החנויות שכשתגיע הסחורה המבוקשת, יניחו לך בצד את מבוקשך?! כך תורידי מעצמך את העול.

- מיד שמתי לב שאתה בכלל לא יודע ולא מבין מה קורה בחנויות בערב פסח... - העירה לו - הביקוש כל כך גדול, כל הסחורה 'נחטפת' מיד כשמגיעה... אף אחד לא 'מחפש' להתחייב לאף אחד...

- אולי אם תשלמי מראש, כבר עכשיו, הם יסכימו לכך?

מצוידת בעצתו של בעלה ניגשה מרת שטערן לחנות היודאיקה הסמוכה לביתה - אוכל לשלם לכם מראש על סט לפסח של חברת 'מלך'?  - הסבירה לבעלת החנות.

- כבר עכשיו את עסוקה בפסח? - התפלאה בעלת החנות - אפילו לא הזמנו עדיין סחורה... ובכלל, חברת 'מלך' הפסיקה לייצר את הסט לפסח, אינני בטוחה אם נשאר להם משהו משנה שעברה.

מרת שטערן הסבירה לה את הדחיפות שבענין - אם אחכה לרגע האחרון, אֶשָּׁאֵר ללא מתנה לחתן של בִּתִּי... אינני יכולה להרשות לזה לקרות... אם לא תמצאי סט זה, אקנה בכסף זה סט אחר.

- אין שום בעיה. אנסה למצוא בעבורך סט של 'מלך'... - שמחה בעלת החנות לעזור לה ובד בבד לקבל לידיה את הכסף עבור מה שתמכור אולי בעוד חודש... לא בכל יום מזדמן לה לעשות עסקאות כל כך טובות...

בעלת החנות הזדרזה להתקשר לסוכן של חברת 'מלך', הלה הבטיח שישתדל למצוא בעבורה סט משנה שעברה.

...

לאחר מספר ימים שלח הסוכן דוא"ל (Email) אל החנות: 'אני שמח להודיע לכם שלאחר מאמץ מצאתי סט אחד של פסח שיוצר במפעלנו בשנה שעברה. אשלח לכם אותו בעוד מספר ימים'.

בעת קבלת ההודעה שהה בחנות ר' פסח, הבעלים, לבדו. הוא לא ידע מכל אשר נעשה ומפרשת הכסף שאמרה ומסרה מרת שטערן לידי רעיתו. הוא אכן התפלא מדוע התאמץ הסוכן למצוא סט זה אך לא התעמק בכך, הוא המשיך בעבודתו.

- ר' פסח - פנה אליו אחד מלקוחותיו הותיקים - יש לך עדיין את הסט של חברת 'מלך' משנה שעברה? ראיתי זאת אצל קרוב משפחה וזה ממש מצא חן בעיני.

- בעיקרון, חברת 'מלך' הפסיקה לייצר זאת - ענה לו ר' פסח - אך בדיוק עכשיו קיבלתי הודעה מהסוכן שלהם שהוא ישלח לי סט אחד כזה! כנראה שמזלך גרם...

- טוב מאד - שמח הלה - תניח אותו בשבילי לכשיגיע לידך.

בעלת החנות שבינתיים כבר הגיעה לחנות, שמעה את הדו שיח שבין השניים - על מה אתם מדברים? - התעניינה.

כששמעה במה דברים אמורים, היא סיפרה לשניהם שקיבלה כסף בשביל סט כבר לפני מספר שבועות  - בקשתי מהסוכן שיחפש בשבילי סט זה.

הלקוח, שכבר שמח שמצא את מבוקשו לאחר שלא מצאו בשום חנות אחרת, לא עמד לוותר כל כך מהר - אני חושב שכלקוח ותיק מגיע לי שתתנו לי אותו!

- הייתי שמח לתת לך את זה - התנצל ר' פסח - אך אם אמכור אותו לך ולא ללוקח שכבר שילם, הרי שחזרתי מהסכמתי למכור לו ואהיה 'מחוסר אמנה' (שלחן ערוך - חושן משפט, סימן ר"ד סעיף ז'. ועיין במשפט שלום שם מש"כ בגדר איסור זה)!

הלוקח, שיודע ספר היה, המשיך להתווכח - לגבי הלוקח הראשון הרי מכרת לו 'דבר שלא בא לעולם', הסחורה לא היתה אז ברשותך והיא עדיין לא ברשותך, המקח כלל לא קיים (שם סימן ר"ט סעיף ה' וסימן רי"א סעיף א') בפרט שקשה למצוא סחורה זו. מי אומר שיש דין 'מחוסר אמנה' על מוכר דבר שלא בא לעולם?

בעלי החנות היו נבוכים. לקוח זה באמת היה מלקוחותיהם הגדולים והם הרגישו שלא בנוח להשיב את פניו ריקם... בפרט שהם לא התחייבו מאומה למרת שטערן, הם רק הבטיחו לנסות...

...

כתב הרא"ש בתשובותיו (כלל ק"ב סי' י'): כל דין 'מחוסר אמנה' אמור רק אם אמר למכור לו דבר שמועיל בו קנין. אך בדבר שלא בא לעולם שלא מועיל בו קנין - אין בביטולו משום 'מחוסר אמנה'.

יש מהאחרונים שהוכיחו מדברי התוס' שנחלקו על הרא"ש. והוא ממה שכתבו (בבא מציעא דף ס"ו ע"ב ד"ה 'התם') דהמוכר דבר שלא בא לעולם רוצה לתת אותם ללוקח כשיבואו לעולם 'כי היכי דליקו בהימנותיה'. בפשטות פירוש הדברים, שאם יחזור בו יהיה 'מחוסר אמנה' ועל כן מבכר לקיים את הקנין כדי לעמוד בנאמנותו (שו"ת מוהרש"ג ח"א יו"ד סי' מ"ו, משפט שלום סי' ר"ט ס"ד וחקרי לב חו"מ ח"א סי' ל"ח. ועיין מנחת פתים סי' ר"ט ס"ה).

אך אחרים דחו ראיה זו. כדי לתרץ את דברי התוס', אפשר לומר דאין הפירוש שלא יהיה 'מחוסר אמנה' וזה אינו ענין כלל להכא מאחר ומכר 'דבר שלא בא לעולם'. כוונת התוס' שטוב שלא יחזור ומן היושר שיעמוד במקחו (עיין קצות סימן ע"ה סק"ד).

עוד כתבו באחרונים בביאור דברי התוס', דמיירי כשהמוכר את פירות הדקל כבר קיבל לידיו את המעות, משום הכי יש בו משום 'מחוסר אמנה' אף אם 'מוכר דבר שלא בא לעולם'. תשובת הרא"ש מיירי כשאמר למכור אך עדיין לא קיבל לידיו מעות ועל כן פסק הרא"ש שאין בו משום 'מחוסר אמנה' (פרי יצחק ח"ב סימן מ"ז. וראה אמרי בינה חו"מ הלואה סימן נ"א ושערי תורה ח"א כלל ט' אות י"ב).

סברא נוספת מצאנו בפוסקים, דאף אי נקטינן להלכה כדברי הרא"ש, מכל מקום אם טרח המוכר וחיזר אחר המקח כדי לקנותו בעבור הלקוח, אם יחזור בו יהיה המוכר 'מחוסר אמנה' (אמרי בינה שם).

מאחר ובנידון דידן כבר שילם הלקוח מעות על המקח. וכן המוכר התאמץ כדי למצוא מקח זה בעבור הלוקח ויתר על כן, דלכתחילה בודאי שיש למוכר לעמוד בנאמנותו אף אם אינו ב'מחוסר אמנה'. אשר על כן, נראה שמן הנכון שבעלי החנות יתנו סט זה לגברת שטערן ולא יחזרו בהם.