הרכב (Car) של מנשה כמעט כבר הגיע להרי הקאטסקיל"ס. הוא פינה יום מעבודתו, ויצא לדרך יחד עם רעיתו בכדי לנקות ולהכין את הבאנגל"א ששכרו. כמנהג רבים, להכין את הכל עוד לפני שיעתיקו את מושבם להתם בימות הקיץ יחד עם כל המשפחה.

הוא החנה את הרכב וצעד לכיוון הבאנגאל"א.  מנשה! - קראה רעיתו בבהלה - שים לב לפני שאתה עולה במדרגות. הן שבורות!

- אוי! זו ממש סכנה!

מנשה הוציא את הטלפון מכיסו והתקשר למשכיר - אתה יודע מה גיליתי? המדרגות בקידמת הבאנגאל"א שבורות. עליך לתקן זאת בהקדם! זו סכנת נפשות, הילדים ירוצו ולא ישימו לב, הם יכולים ליפול ולהחבל!

- טוב שאתה מודיע לי על כך, אטפל בזה מיד.

שבוע לאחר מכן. מנשה וכל בני משפחתו יושבים ברכב ועושים את דרכם לעבר ההרים. לאחר מספר שעות נסיעה, הם הגיעו ליעדם. כל בני המשפחה התחלקו ביניהם בתפקידים, האחד נשא את כלי המיטה, השני את מוצרי המזון וכן הלאה.

- טאטי! - קרא אליו בנו, דוד - ראית שהמדרגות שבורות?

- הן לא תוקנו עדיין??? - כעס מנשה - הרי המשכיר הבטיח לתקן אותן...

הוא החליט לחכות למחר - השעה כבר מאוחרת ואין טעם להתקשר עתה - הסביר - אדבר איתו מחר בבוקר, בלי נדר.

- הלילה עוד נוכל ללון כאן, הלינה כאן הלילה לא תעיד שאתה מוחל על תביעת התיקון - העיר דוד - אך מחר בבוקר, עלינו לעזוב את המקום...

- מה??? - נבהלה אמו - אני נשארת כאן לכל הקיץ! המשכיר יהיה חייב לתקן את זה מחר בבוקר!

- נראה לך שהוא יעשה זאת? פוק חזי מאי עמא דבר... המשכיר ימצא תירוצים שונים ומשונים לדחות את התיקון. 'קשה כעת, בתחילת הקיץ, למצוא בעל מלאכה' וכו' וכו'.

אני חושב שזה יקח מספר שבועות, ואני יודע שאת לא מסכימה להישאר כאן עם מדרגות שבורות אף לא לשבוע אחד... לכן נראה לי שכדאי לעזוב את המקום אם זה לא יתוקן מחר - חתם דוד.

- מה אתה מתכוון? - התעניין מנשה, שהעריך את 'למדנותו' של בנו דוד.

- כאשר נמצא מום שניתן לחזור מהמקח מחמת אותו מום, אסור לקונה להשתמש בו לאחר שידע כבר מהמום. אם הוא ישתמש אף לאחר שראה את המום, הרי שמחל על תביעתו (שלחן ערוך - חושן משפט, סימן רל"ב סעיף ג').

- אפשר לחזור מהמקח גם במום שניתן לתקנו? המשכיר יטען שאין לנו כל עילה לחזור מהמקח, זהו אינו 'מום קבוע', כי אם 'מום עובר' (שם סעיף ה')...

- נראה לך שמי ששוכר באנגאל"א לשני חודשים, יוכל המשכיר לטעון שאינך יכול לחזור מהמקח אם יש שם נזילה וכדו'?! הוא יוכל לטעון כי זה עומד לתיקון?!

- אם אכן המשכיר לא יתקן זאת בכל הקיץ, לכאורה יוכל השוכר לחזור בו. אך אם יתקן זאת לאחר מספר ימים, מהיכי תיתי לחזור?

שלא תבין אותי לא נכון, אני לעצמי חושב שזו פשיעה מצידו שהוא לא סידר זאת לאחר שהודעתי לו מכך, אך אני מנסה לחשוב על טצדקי שינסה המשכיר לטעון...

- הסברא נותנת כי אין לך מום גדול מזה בשכירות שהיא רק לחדשיים, ומתוכן יעמוד המום על מקומו במשך מספר שבועות! במכירה לצמיתות אפשר להבין שהקונה מבליג ומוותר על משך זמן כזה, אך לא בשכירות לתקופה קצרה (עיין אור שמח פרק י"ז מהלכות מכירה ה"ט)!

- אז עלינו לחזור מיד הביתה. גם אם נישן כאן רק הלילה, הרי שמחלנו למשכיר על המדרגות השבורות!

- לא נראה לי. לכאורה אי אפשר לתבוע מהלקוח, במקרה דנן אנו השוכרים, לחזור באישון ליל על כל המטלטלין והטף לעיר. אנחנו משתמשים בבאנגל"א בלילה בלית ברירה כי אין לנו היכן לישון הלילה, ולא מחמת שמחלנו על תביעתנו (עיין פתחי תשובה סימן רל"ב סק"א ובערוך השלחן שם סעיף ד' בסופו). אבל מיד בהזדמנות הראשונה שנוכל לעזוב את המקום עלינו לעשות זאת.

- אתקשר כבר כעת ל'קו ההלכה' של בית ההוראה, אני רוצה להיות בטוח כיצד שאתנהג.

תשובת הרב היתה קצרה וקולעת: אם עדיין לא שילמת את דמי השכירות למשכיר, אתם יכולים להישאר בבאנגאל"א ככל שתרצו. אם המשכיר יתאחר ולא יתקן את המדרגות, תוכלו בכל זמן שתרצו לחזור מהשכירות ולנסוע בחזרה לביתכם שבעיר. המשכיר לא יוכל לתבוע ממכם לשלם את שארית הימים שלא נשתמשתם, בטענה שבהשתמשות בבאנגאל"א מחלתם על תביעתכם לביטול המקח.

...

א) נפסק להלכה שבמום שניתן לתקנו ועדיין שמו עליו, דהיינו שאי אפשר לומר שמחמת התיקון 'פנים חדשות באו לכאן', אינו מום שניתן מחמתו לחזור מהמקח אלא המוכר יתקן אותו ותו לא מידי.

אך כבר הובאה באכסניה זו בעבר (גיליון מ"ב) סברת מי מהפוסקים (אור שמח הנ"ל) שאין הדברים אמורים בשכירות לתקופה קצרה. תקופת השכירות היא חלק חשוב מהמקח והיעדרות הזמן שעד לתיקון נחשבת כמום לבטל את המקח.

אשר על כן, צדקו דברי דוד שאם המשכיר יתקן את המדרגות רק לאחר מספר שבועות, נחשב הדבר כמום קבוע בשכירות ואפשר לבטל עליו את המקח ולהחזיק בממונו.

ב) הלכה פסוקה היא שאם השתמש הלקוח במקח לאחר שנודע לו מהמום, שוב אינו יכול לבטל את המקח. אנו מפרשים את ההשתמשות כמחילה מצד הלקוח על תביעת ביטול המקח.

ויש שכתבו מחמת כן שגם בשכירות שנמצא בה מום, אם השתמש השוכר לאחר שכבר ידע מהמום, שוב אינו יכול לחזור בו (מטה שמעון סימן רל"ב הגהות הטור מ"ה, מהראנ"ח סימן מ' ושו"ת בני אברהם סימן ס"א).

אמנם חלק מהפוסקים סבירא להו ששכירות שאני. השתמשות מוכיחה שמחל על תביעתו ורוצה להחזיק במקח לעצמו, דלולי כן גזל הוא ביד הלוקח. מאחר וכבר גילה שבעל מום הוא המקח, מדוע המשיך להשתמש בו? הרי המקח בטל ושייך שוב למוכר! הלכה היא 'שואל שלא מדעת, גזלן'. מהשתמשותו מוכח שאינו רוצה בביטול המקח (גליא מסכת סימן י' הובא בפתחי תשובה סימן רל"ב סק"א, דברי גאונים כלל ו' סימן י' לפי דברי הנתיבות סימן רל"ב סק"א).

סברא זו יאה למכירה, אך בדבר העומד להשכיר, שוב אין בהשתמשות ראיה למחילה. השוכר המשיך להשתמש ויעלה דמי השכירות למשכיר, כי לכך נוצר! אין בהשתמשות משום 'גזילה' אף אם מתכוון ורוצה לחזור בו מהמקח מחמת המום (שו"ת תשורת ש"י סימן רפ"ה ואולם המשפט סימן רל"ב סעיף ג' ועיין מהרי"ל דיסקין פסקים אות ר"ח).

אשר על כן, אין צורך שיחזרו בני המשפחה לעיר. אף אם יחליטו בהמשך שברצונם לבטל את הקח מחמת המדרגות השבורות, יוכלו לעשות זאת ולהחזיק במעותיהם.