בעלים בגוף הנכס יכולים להשכיר את הנכס, אבל נחלקו הפוסקים האם בעלים בנכס ל'פירות' בלבד יכולים להשכיר את הזכות שלהם, כגון מי שמכר ביתו ושייר לעצמו הזכות לדור בו לימי חייו האם יכול להשכיר שידור בבית[1]. שונה מבעלים לפירות בלבד הוא השוכר הנכס, שמפני קנין השכירות יכול להשכיר לשוכר אחר ('שוכר משנה')[2].
השכרת דבר שלא בא לעולם
אין אדם מקנה דבר שלא לעולם, אבל נחלקו הפוסקים האם יכול להשכיר דבר שלא בא לעולם, כגון המשכיר דירה בבית מגורים לפני שנבנה הבית[3]. ברם, אפשר לשעבד עצמו בלשון התחייבות לתת דבר שלא בא לעולם, וכן להשכיר דבר שלא בא לעולם כשיבוא לעולם[4], ולכן המשכיר דירה לפני שנבנה הבנין יכתוב את החוזה בלשון התחייבות.
משכיר לשוכר אחר לאחר כלות שכירות הראשון
כמו כן, בעל בית שהשכיר ביתו לראובן לזמן קצוב, ותוך זמן זה רוצה להשכיר את ביתו לשמעון לאחר שיגמר השכירות של ראובן, יחייב עצמו בלשון התחייבות ואזי חלה ההתחייבות מעתה[5].
גם מעיקר הדין, לרוב הפוסקים אפשר לבעל הבית להשכיר לשמעון את הבית לאחר כלות השכירות של השוכר הראשון, שלעומת המוכר דבר שלא בא לעולם או אינו שלו עדיין, המשכיר הוא בעל הנכס עתה, ויכול להשכיר את שלו לאחר זמן הואיל וזה רק מחוסר זמן, ובלבד שיעשה זאת בהתאם לכללי דרכי הקנינים[6], וכתבו הפוסקים שכן נהוג[7]. דיון הפוסקים האם אפשר להשכיר בית לאחר זמן, הוא גם במשכיר מטלטלין לאחר זמן[8].
חיוב דמי שכירות לחוזר מהשכירות
השוכר לזמן קצוב אינו יכול לחזור בו באמצע זמן השכירות, הן שכירות מטלטלין[9] והן שכירות קרקע או בית[10], וחייב לשלם את דמי השכירות עד תום הזמן הקצוב אע"פ שכבר לפני שנגמר זמן השכירות אין לו צורך במושכר.
להשכיר לשוכר משנה
השוכר מטלטלים שאפשר להבריחם אינו יכול להשכיר מטלטלים לשוכר משנה מפני טענת המשכיר שאינו רוצה שיהיה 'פיקדונו ביד אחר'[11]. אם השכיר לאחר מבלי שיסכים המשכיר, דינו כשומר שכר שמסר לשומר[12] כמבואר בדיני שומרים[13].
השוכר נכס שמותר להשכיר לשוכר משנה, ומצא שוכר משנה לשאר הזמן באותם התנאים ששכר, ישלם השוכר משנה את דמי השכירות למשכיר עד תום זמן השכירות, ואם השוכר משנה אינו משלם את מלוא דמי השכירות, ישלם השוכר את ההפרש[14]. אם המשכיר צריך מעתה להתעסק עם השוכר משנה, כגון השוכר מכונית משא להוביל יחד סחורה עד מקום פלוני ופרק את הסחורה באמצע הדרך אבל מצא שוכר משנה לשאר הדרך, יש לבעל המכונית משא תרעומת על השוכר הראשון שמעתה צריך להתעסק עם מי שלא הורגל בו עד עתה. מלבד זה, אם יש איזה הפסד לבעל המכונית מפירוק הסחורה, יפצה אותו השוכר הראשון על כך[15].
אף השוכר בית יכול להשכיר את הבית לדייר משנה אם אינו מוסיף דיירים, ואפילו לכתחילה יעשה כן אם המשכיר לא דר שם ואינו מפסיד מזה, כגון שהשוכר השני אדם הגון[16], ואף יכול להשכיר לדייר משנה ביותר מדמי השכירות שהוא משלם למשכיר, והמעות שלו, ואין המשכיר יכול לעכב שירוויח מהדייר משנה[17], אבל אם השכיר לדייר משנה שמוסיף דיירים, מעות השכירות הם של המשכיר[18].
שוכר שלא דר בבית ורוצה להשכיר לדייר משנה, אם לא השכיר עדיין לדייר משנה והמשכיר רוצה לפטור אותו מהשכירות, שומעים לו[19]. אפילו שילם השוכר את כל דמי השכירות מראש ורוצה שיעמוד הבית בלי דייר, יכול המשכיר לעכב עליו בטענה שזה מזיק לבית[20] ולהשכיר בעצמו לאחרים[21]. ברם, הפוסקים נחלקו אם דמי שכירות של הדייר השני הם של המשכיר, או של השוכר ששילם את דמי השכירות וזכה במושכר, ו'היאך עושה הלה סחורה בפרתו של חבירו'[22].
כל זה מעיקר הדין, אבל במקום שיש מנהג קבוע או שחתמו חוזה, הולכים אחריו.