החיוב להעמיד מושכר חילופי בשכירות סתם
משכיר שהתחייב להעמיד שכור בלתי מסויים, הן בית או מטלטלין ('בית סתם, חמור סתם'), אם השכור התקלקל עד שאינו ראוי לשימוש עד תום זמן השכירות, חייב המשכיר להעמיד שכור אחר[1]. הן בשכירות בית והן בשכירות מטלטלין התחייב המשכיר בחיוב זה כשקנה השוכר זכות השכירות בדרכים שנכסים אלה נקנים[2].
להוסיף משלו להעמיד מושכר חילופי
בגדר חיוב זה נחלקו הראשונים[3], יש אומרים שעם הקנין שהשוכר עושה במושכר מטלטלים להשתמש בו לצורך מסוים, משתעבד המשכיר בכל נכסיו להעמיד לו את המושכר לצורך זה, ולכן אם התקלקל המושכר, חייב המשכיר להעמיד לו מושכר אחר לצורך זה[4]. ונראה שלדבריו בכלל שעבוד המשכיר להעמיד כל מושכר שמתאים לצורך ששכר השוכר, הגם שאינו אותו המושכר כבתחילה[5], כמו השוכר מכונית מ'טיפוס' (דגם) מסויים והתקלקל, ואין למשכיר מכונית מהדגם שהשכיר, חייב המשכיר להשיג מכונית אחרת דומה שתואם את הדגם ושווי דמי השכירות שהשתעבד בו לשוכר.
לעומת זה, לדעת הרבה ראשונים הקנין שעשה השוכר במושכר אינו משעבד את נכסי המשכיר להעמיד ממנו מושכר אחר, ברם יש שכתבו שאם עשה קנין המועיל המחייב מטלטלין - כגון קנין סודר - להעמיד מושכר אחר, התחייב המשכיר להעמיד מושכר כמוהו אם המושכר יתקלקל[6]. לפי האמור, אם השוכר מכונית חתם על חוזה שמחייב מדין סיטומתא חייב המשכיר להעמיד מכונית אחרת.
ויש שכתבו שאפילו אם עשו קנין לא מתחייב המשכיר להעמיד מושכר חילופי ורק אם המשכיר מבקש את שכרו חייב להעמיד שכור אחר, אבל אם אינו מעמיד מושכר אחר מפסיד המשכיר גם את דמי השכירות עד עתה[7].
וכן דעת הרמב"ם[8] והמחבר[9] שאין חיוב על המשכיר לתת מושכר אחר בחילוף המושכר שהתקלקל, אלא שלדעתם השוכר רשאי למכור את שברי השכור בכדי לשכור אחר, ובכדי למנוע זאת יכול המשכיר להכריח את השוכר לקבל מושכר אחר[10]. יש שכתב שלדעה זו מועיל הקנין שעשה השוכר מתחילה לכוף את המשכיר להעמיד מושכר אחר שהיה ברשותו בעת עשיית השכירות[11], ולא היה אז מושכר או מושאל ביד אחרים[12].
בשכירות בתים
כשם שנחלקו הפוסקים הנ"ל בשכירות 'מטלטלין סתם' שנתקלקל האם המשכיר חייב להחליף ולהוסיף משלו, כן נחלקו בשכירות 'בית סתם'[13], שאם נפל הבית יש אומרים שנכסיו נשתעבדו לשכור לו בית אחר[14], ויש אומרים שאינו חייב להוסיף אבל מפסיד שכרו[15] ויש אומרים שאם הקדים שכרו חייב להוסיף[16].
מושכר מסויים
משכיר שהתחייב להעמיד מושכר מסויים ('בית זה, חמור זה'), והתקלקל המושכר אינו חייב להעמיד מושכר חילופי, שלא שיעבד לו רק את המושכר הזה, אבל שברי המושכר של מטלטלים משועבדים לשימוש, וביד השוכר למכור את השברים כדי להשלים את מלאכתו ששכר בעדו[17], לעומת זה, בית שנפל עד שאינו ראוי לדור בו השברים לא משועבדים לשוכר[18], ואף אם אפשר לתקנו נחלקו הראשונים האם המשכיר חייב לשפץ[19]. אף שנתקלקל המושכר משלם השוכר למשכיר את כל דמי השכירות ואם לא היה יכול להשלים מלאכתו במטלטלים או להשלים את זמן השכירות לדור בבית, משלם למשכיר כפי ערך שהשתמש במושכר או שבריו[20]. ברם, אם מחמת הקלקול לא נהנה מהשכירות פטור לשלם דמי השכירות[21].