חיובי המשכיר לגבי הדבר המושכר

המשכיר מטלטלין או קרקע (כולל כל דבר מחובר כגון בית), חייב להעמיד לשוכר את המושכר ראוי לשימוש ששכרו, כפי שהתנו או כפי מנהג המדינה[1].

ראוי לשימוש לכתחילה

המושכר צריך שיהיה ראוי לשימוש לכתחילה ולא בדוחק, דהיינו כפי שהסכימו בני המדינה להקפיד עליו אפילו לכתחילה[2] או כפי שהשוכר הודיע בתחילת השכירות שמקפיד עליו[3]. נמצא המושכר אינו ראוי כפי האמור, חייב המשכיר לתקן אותו[4].

התחיל השוכר להשתמש במושכר ומצא שהמושכר ראוי לשימוש בדיעבד או שחסר בו דבר, יכול לתבוע את תיקון המושכר אפילו אם המשיך להשתמש בו לאחר שמצא החיסרון, שלא מחל במה שהשתמש על התיקון[5], רק סבר שהמשכיר יתקן כל הנצרך כפי שרגילים לדור בו[6].

אי אפשר לתקן

נמצא המושכר טעון תיקון, ואי אפשר לתקן את המושכר, אזי אם השכיר לו דבר מסויים, כגון 'בית זה' או 'מטלטלין פלוני' המשכיר פטור מלהעמיד מושכר אחר, ואם ירצה השוכר יכול לחזור בו מהשכירות, אבל אינו יכול לדרוש שימשיך בשכירות והמשכיר ישכיר לו בפחות[7]. לא השכיר לו דבר מסויים ('שכירות סתם') חייב המשכיר להעמיד מושכר אחר[8].

השתמש השוכר במושכר לאחר שהתברר לו שאי אפשר לתקן המושכר, נחלקו הפוסקים האם השוכר יכול לבטל השכירות בדומה למקח שנמצא בו מום שאם הלוקח השתמש בו, מחל המום[9], או שלעומת מקח שהמוכר מקפיד שהלוקח ישתמש בלי רשות ולכן מחל הלוקח המום כדי שלא יהיה גזלן[10], משער השוכר שהמשכיר אינו מקפיד אם ישתמש במושכר וישלם לו בעד השכירות, שהרי המושכר עומד להשכיר, ולכן לא מחל ויכול לחזור בו[11].

חיובי המשכיר והשוכר בקרקע או בית

המשכיר בית חייב להתקין את הבית לשימוש השוכר כפי מנהג מדינה[12]. כשאין מנהג מוסכם וידוע[13], אזי באופן כללי, תיקון של מבנה הבית היא על המשכיר כמו קירות, חוטי חשמל, וכדומה, וכן כל מעשה אומן[14] שאף לולי שהשכיר היה עושה כדי שהבית לא יהיה פרוץ[15] וכפי שרגילים בסוג המבנה[16], ואילו תיקוני דיור מוטלים על השוכר, כמו מנעול שאינו מגוף הדלת, נברשת ורהיטים[17], כל דבר שבני אדם רגילים לעשות בביתם ואף לשכור פועלים לזה[18], וכן כל דבר מצוה שהוא חובת הדר, כמו מעקה או מזוזה[19]. יש שהסתפק אם המשכיר עשה הדברים שמוטלים על השוכר האם יוכל לתבוע ההוצאות מהשוכר[20].

התקלקל הבית תוך זמן השכירות עד שאינו ראוי לדור בו, אם השכיר לו בית מסויים ('בית זה') פטור המשכיר לתקן[21], ואף יכול למנוע מהשוכר שיתקן את הבית[22]. ברם אם עדיין ראוי הבית לדור בו אלא שמסוכן ליפול, נחלקו הפוסקים האם המשכיר חייב לתקן מדמי שכירות שהקדים לו השוכר או לחילופין אם השוכר יתקן את הבית מדמי השכירות שחייב לו מעת שהתקלקל עד סוף זמן השכירות[23].

השכיר לו 'בית סתם' ונפל הבית חייב המשכיר לתקן או להעמיד בית אחר[24], ויש שכתב שאפילו לכתחילה יכול להוציאו לבית אחר קטן ממנו[25] אא"כ אמר לו 'בית כזה' שאז אינו יכול ליתן בית קטן מהראשון[26]. ויש שכתב שאף ב'בית סתם' אינו יכול להוציאו לאחר שכבר נכנס אא"כ הודיעו מתחילה שיעשה כן, ואף בזה יכול להוציא אותו רק פעם אחת[27].